אכילת שיבולת שועל עוזרת להפחית את רמות הכולסטרול בדם, להסדיר יציאות, מעודדת יצירת תחושת רוגע, ואפילו לוקחת חלק בטיפול בהפרעות שינה. זאת כיוון ששיבולת שועל היא דגן (פחמימה מורכבת) עשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B (בעיקר B1, B3 ו-B5) ומינרלים כמו אשלגן, זרחן ומגנזיום. בנוסף, שיבולת שועל מכילה כמות גדולה מאוד של חומצת האמינו (רכיב חלבוני) טריפטופאן, המשמשת חומר גלם לייצור המוליך העצבי סרוטונין, האחראי על מצב רוח.

נשמע שווה! מה עושים עם זה?

פתיתי שיבולת שועל גסה מוכרים לרוב בתור הרכיב העיקרי בגרנולה, אולם לתערובות גרנולה מסחריות בדרך-כלל מוספות כמויות גדולות של סוכר ושמנים לא איכותיים, המעיבים על יתרונותיה הבריאותיים של שיבולת השועל.

אפשר וכדאי לטחון את שיבולת השועל ולהוסיף אותה למאפים (במקום או בנוסף לקמחים אחרים), לעיבוי קציצות וגם להגיש אותה כפתיתים קלויים בתוספת למרק, במקום שקדי מרק או קרוטונים.

לחובבות המרקם הקראנצ׳י: גרנולה

אפשר לקלות פתיתי שיבולת שועל בבית, בכל רגע נתון, בקלות ובפשטות: מחממים מחבת רחבה על הכיריים (אין צורך בשמן, מלח או סוכר), ומפזרים עליה שכבה דקה של פתיתי שיבולת שועל. משגיחים על הכיריים למשך דקות ספורות, מערבבים או מנערים את המחבת כדי שהפתיתים ישחימו משני הצדדים. בשלב זה השיבולת תפיץ ניחוח מעט אגוזי, ואפשר לכבות את האש ולהוריד את המחבת מהכיריים. כדאי להוציא את פתיתי השיבולת מייד ולהעביר לכלי אחר, כדי שלא יישרפו על המחבת.
את הפתיתים הקלויים אפשר לנשנש לבדם; חובבות המתוק יכולות להוסיף מעט קינמון. לארוחת בוקר ניתן להוסיף חתיכות פרי (טרי, יבש או קפוא) ומספר אגוזים או שקדים לא קלויים, או לזלף מעט טחינה או שקדיה מדוללת.

לאלו המעדיפות מרקם רך: דייסה

במקום לקלות את פתיתי שיבולת השועל, אפשר להוסיף להם מים רותחים ולבשלם לכדי דייסה. במקרה של שיבולת שועל דקה (קוואקר), אפשר לעשות זאת אפילו ישירות בתוך כוס או קערה, גם מחוץ לבית. גם כאן אפשר להוסיף אגוזים/ טחינה/ שקדיה, פירות, קינמון או תערובות תבלינים אהובות.